תרבות של עונג

ביום שישי חזרתי מחופשה במילאנו. חופשה- או חופש?

התרבות האיטלקית היא תרבות של עונג.  הם מתענגים על אוכל טוב, על קינוחים וקפה משובח. הם מתענגים על הזמן ומתענגים על המנוחה. התורים באיטליה משתרכים ואם אני לא סבלנית לקצב הנינוח שלהם הם הופכים חמי מזג. עובדה היא כי אי אפשר לזרז איטלקי.
ואם זה לא מספיק הרי שבין אחת לשלוש הם במנוחה, אוכלים, נחים ועושים אהבה.  ככה זה באיטליה, לו”ז צפוף.

המסע שלי מסתיים באוטובוס מטורינו לטרמינל. אירופה אהובתי. אני עם עוד שתי נוסעות באוטובוס מרצדס מפואר, מתיישבת הכי קרוב לחלון הענק. ווי פיי ונקודת הטענה בכל מושב. ואולי גולת הכותרת בנסיעה הזו היא הכיסא של הנהג. כיסא עם קפיצים, מיני טרמפולינה ונהג מקפץ.

הנהג המקפץ שולף טלפון נייד ומתחבר לפלייליסט האהוב עליו. החיבה של האיטלקים לרוק כבד אמריקאי היא בגדר תעלומה, אנגלית הם לא מדברים. אבל אז קורה משהו מפתיע: הנהג המקפץ מתחיל לשיר. אמנם הוא לא בדיוק יודע את המילים אבל זה לא מפריע לו להתענג ולשמוח עם המוזיקה האהובה עליו.
כל המחזה ההזוי הזה כנראה מידבק כי האישה שיושבת בדיוק מאחוריו מתחילה להזיז את הרגליים בקצב המוזיקה ומבלי שתעבור אפילו דקה היא מצטרפת אל הנהג המקפץ ושניהם שרים ביחד ומתענגים על כל רגע.

אני מקנאה בהם על החופש להביע את עצמם וליהנות ברגע הזה. לא חשוב שרוק כבד זה לא הקטע שלי. אבל החופש שלהם! לא איכפת להם מה יגידו. הם אותנטיים ונוכחים ברגע, ממש כמו ילדים.
ואז ברגע הבא המוזיקה מתחלפת למוזיקה קאריבית מדליקה וקורה דבר לא צפוי נוסף: גם אני מצטרפת אליהם, מרקדת ושרה על כיסא האוטובוס. החופש הזה באמת מידבק.

אנחנו מתקרבים לטרמינל. המסע מגיע לסופו ואז הנהג המקפץ פותח בהדרן: הוא עושה לנו הופעה. יד ימין מצביעה לתקרה של האוטובוס, מינימום ג’ון טרבולטה, נעצרת ומסתחררת לפי הקצב של השיר. כולו אושר, חגיגה של החיים. אולי זה הפסטה, באיטליה מוכרחים להיות מאושרים.

רגע לפני שהאוטובוס נעצר אני תוהה עם עצמי, מתי זה קרה ששכחתי להיות פשוטה? מתי זה קרה שהפחד ממה יגידו הפך חזק יותר מהצורך שלי להיות אותנטית, לבטא שמחה פשוטה דרך גוף.

אני יורדת מהאוטובוס וממשיכה לטרמינל.
תודה לך איטליה אהובתי. המשך המסע עובר עלי עם אוזניות. אני מאפשרת למתנת המוזיקה לפעום בגופי.

&%$@#*&

אהה… ולמי שתוהה מה היה השיר שגרם גם לי לקפץ? אז הנה הקישור. יאללה רמקולים ותהיו קצת איטלקים. שנה טובה ומתוקה !

הגיבו לפוסט עם חשבון פייסבוק

רוצה לקבל את בלוג החופש שלנו?

עוד מאמרים

בלוג Yoga Dance

סירייה

מאחור היא נראתה לי ישראלית. שיער ארוך מתולתל, מעט יבש בגלל הקור וההבהרה. תהיתי אם היא מדברת עברית.

הצטרפו לקבוצת הוואטסאפ

"הכל חדש: השראה לחיים בחופש"