נשים יכולות יותר

“נשים יכולות יותר”, היא זרקה לי.

הבת של השכנים היא אחת הנשים החזקות שאני מכירה. נראה ששום דבר לא מלחיץ אותה.

אחרי שערכתי חצי ספר על שולחן קפה קטנטן הגעתי למסקנה שאולי כדאי לקנות כיסא. כמו כל עם ישראל הגעתי לסיילים של איקאה ובחרתי בכיסא משרדי מפונפן וחגיגי.

אבל היתה עם זה בעיה. היה צריך להרכיב אותו.

לבחור את המוצר, לגהץ כרטיס אשראי, קטן עלי. אבל להרכיב? עד כאן. כאילו חשבתי שיצוץ איזה רובוט מהארגז וירכיב את הכיסא בלחיצת כפתור.

כמה אנשים צריך כדי להרכיב כיסא אחד מאיקאה?

לא אחד ולא שניים כי אם ארבעה.

ירדתי לשכנים.

נגאח כבר הוציא את הארגז מהרכב שלי והתחיל להרכיב אבל לא היתה לו סבלנות לקרוא את המנואל. גם לי אין סבלנות למנואל. במקום זה דאגתי לאווירה נעימה ומצחיקה. אליזה הכינה לי משקה קינמון דרוזי מסורתי בצבע שני עז ופיתתה אותי בפירות יבשים.

מי יקרא את המנואל?

“היום אם את לא טכנית אין לך מה לחפש בעולם”, התלוננתי בעודי עוטפת חתיכה של פיסטוק בתוך רבע תמר רך. אליזה הכניסה עוד גזע עץ לאח. חם שם ונעים. ריח של עצים התפשט פתאום וצלילי האש מילאו את הרקע במוזיקה נעימה.

בינתיים נג’אח הסתבך עם הבורג וצריך להרכיב הכל מחדש. ככה זה כשלא קוראים את המנואל.

הדלת נפתחה ומנאר, הבת שלהם, חזרה הביתה. היא מאלו שמדברות מעט ועושות הרבה.

“קראת את המנואל?” היא שאלה את אבא שלה ולא חיכתה לתשובה. היא הרי מכירה את אבא שלה היטב. היא הציצה קלות בעלון הזנוח עם הוראות ההרכבה ובביטחון של מוסכניק, כאילו כל חייה הרכיבה כיסאות של איקאה, שיחקה עם כמה ברגים והופה, הכיסא מוכן.

אני מעריצה אנשים טכניים. ואם הם ממין נקבה אז ההערצה שלי אפילו כפולה.

“זה בטח מההורים שלך הביטחון הזה”, ניסיתי להבין מה יש במתכון שלה שאין אצלי.

“בכלל לא מהבית. עבדתי בחנות צעצועים ושם למדתי להתקין כל מני דברים. פעם אחת את לא מצליחה, פעם שנייה את לא מצליחה, פעם שלישית את מצליחה. זה פשוט. חייבים לנסות”.

היום אני יודעת שזה עניין של תודעה. כשאני מאמינה שאני יכולה, אני יכולה.

אני יודעת את זה אבל עדיין נשארת בצוות הווי ובידור.

“תודה מנאר. בכל פעם שאני אחשוב שאני לא יכולה אני ארד אליך לקבל מנת עידוד. נשים יכולות יותר”

“זה אחלה סלוגן”, היא חייכה אלי. “תעשי מזה משפט”.

ומשהו שם עבד כי שעתיים אחרי זה קיבלתי את המכונה החדשה של השוקולד שלי. התיישבתי על הכיסא החגיגי ומיד חיפשתי את המנואל, שלא היה. מכונה הודית זה לא כיסא של איקאה.

והתמודדתי. הגיון פשוט בשילוב מכה קטנה פה ושם ובעיקר סבלנות לתסכול ולתקיעויות של הפעמים הראשונות.

נשים יכולות יותר. לא לעבוד יותר קשה, את זה אנחנו עושות מצוין. גם לא יותר בהשוואה למישהו אחר. יותר בהשוואה לעצמי,  למה שאני מאמינה על עצמי שאני מסוגלת כן או לא. להרחיב את הגבולות באותם מקומות שויתרתי לעצמי כבר מזמן.

זה על לבחור בי.

יותר לקבל. יותר לאפשר. יותר בקלות.

להפתיע את עצמי. ולהצליח. כמו גדולה.

הגיבו לפוסט עם חשבון פייסבוק

רוצה לקבל את בלוג החופש שלנו?

עוד מאמרים

בלוג Yoga Dance

סירייה

מאחור היא נראתה לי ישראלית. שיער ארוך מתולתל, מעט יבש בגלל הקור וההבהרה. תהיתי אם היא מדברת עברית.

הצטרפו לקבוצת הוואטסאפ

"הכל חדש: השראה לחיים בחופש"