עצה של דרקון

הרבה מאיתנו עוברים בימים אלו שאלות והתלבטויות קיומיות מהותיות בנוגע לצמתים בחיים.
התשובה בעיניי היא תמיד אחת, אהבה עצמית.
כשאני בוחרת מתוך אהבה עצמית הבחירה תמיד תביא איתה חופש והתרחבות.

אוקיי, אהבה עצמית זה טריקי, מה זה אהבה עצמית אמיתית?

אדגים דרך שטיפת כלים.

אני מאוד אוהבת לבשל, אלא שלהחזיר את הדברים למקום ושטיפת הכלים עצמה הרבה פחות מרגשת אותי. רמז דק: במשך שנים רבות עבדתי עם שוקולד, עבודה מאוד מלוכלכת, שכללה המון שטיפת כלים ונקיונות.

במילים אחרות, אני מאלו שאוהבות לעשות את הבלגאן ופחות לסדר אותו 😊

הקטע שהכי מעצבן זה הפרורים של הסוף. אחרי שעמלתי להחזיר הכל למקום, סידרתי, שטפתי וכבר ראיתי את הסוף, דווקא אז נחשפים בפניי הפירורים בתחתית הכיור, איפה הסתתרתם עד עכשיו?
זה המקום שאני לוקחת נשימה, מחזיקה עצמי לא להישבר, מפשילה שרוולים ומתייחסת גם לפירורים. ואפילו בכבוד !

איך כל זה קשור לחופש?

חופש בשבילי זו האפשרות לחיות את כל הצבעים שלי. לחיות את האור וגם את הצל.
לעשות את מה שנוח לי, וגם את מה שלא נוח לי. את הדברים שאני אוהבת ואת הדברים שאני לא אוהבת. ובעיקר, להיות ניטרלית לגבי הכל. או במילים אחרות, לאהוב את הדברים שאני לא אוהבת 🙂

בכל פעם שאני מכניסה באומץ את היד האצילית שלי לפרורים של הכלים, שדי מגעילים אותי, אולי בלי שום סיבה מוצדקת, הרי לפני כמה דקות אכלתי אותם בשמחה, אני מקבלת נקודה.
בכל פעם, שאני מצליחה לצאת מאזור הנוחות, שממש מתחשק לו להתעלם מהפרורים, ביננו, הרי מחר ממילא יהיו פירורים חדשים.
בכל פעם, שאני מצליחה להתעלות מעל ה'לא בא לי' הזה, משהו בתוכי מצמיח עוד קומה.
בעצם, אני עובדת כנגד אזור הנוחות שלי, שממש מתחשק לו לא לעשות עניין מכמה פרורים, מי בכלל שם לב.

נכון, אני יודעת שרוב בני האדם לא עושים עניין מהפרורים בסוף.
אבל, ביננו, לכל אחד הפרורים שלו.
למשל, חברה טובה, שמבקשת ממני משהו, שלא נוח לי איתו, אבל לא נעים לי להיות לא נחמדה או לפגוע.. ובכל זאת להעז להיות קודם כל נחמדה לעצמי, גם במחיר של לומר פשוט, לא.

ואם אני מאלו שתמיד אומרת לא… נו, אז התשובה די ברורה… 😉

כל אחד מאיתנו גם יודע בדיוק מה הפרורים שלו. ובכל פעם שהצלחנו לעשות מה שלא נוח לנו, הרחבנו את מנעד הגוונים בפלטה שלנו, מנעד האפשרויות.
כל הרחבה של המנעד, מקרבת אותי לאהבה עצמית ולחופש.

כמו שכולנו יודעים, אהבה מביאה עוד אהבה, חופש מביא עוד חופש 🙂

אז בפעם הבאה כשיש התלבטות, עצה של דרקון, לעשות בדיוק את הדבר, שהוא לא נוח.

כל מה שהוא לא נוח, מרחיב את הפלטה האישית, מאלץ אותי למצוא גוונים חדשים.
יתרה מזאת, כל יציאה מאזור הנוחות יוצרת חיבורים חדשים במוח שלנו, שגורמים לנו להתרגשות, מזרימים את האנרגיה בגוף בצורה חדשה. ההתרגשות הזו היא אש החיים והיצירתיות, שנרצה תמיד ללבות.

במילים אחרות…

רגילים לעבוד הרבה? אפשר לקחת יום חופש בהפתעה.

רגילים למאמץ? אפשר ללמוד לאפשר, להניח.

רגילים לדאוג?  יום בלי עיתונים ואולי בלי שעון

נוח לא לשים גבולות? אפשר, אולי, לכבד זמנים למשל.

רגילים לשים עצמכם בתחתית הרשימה? עולם הפוך !! יביא להרחבה של הצבעים ותחושת חופש אמיתית.

אז מה הפרורים שלך?…