ברור לכולנו שאנחנו חיים במדינה מוטרפת, מיוחדת ולא שיגרתית.
ישראל מרגישה לי לפעמים כמו פחית קוקה קולה שנוערה היטב. איכשהו הכל כאן תמיד על הקצה.
.
.
.
אישה יפה שהכרתי אמרה לי פעם, "עד שלא יהיה שלום בישראל, לא יהיה שלום בעולם". אני חושבת שיש בזה משהו.
.
אחד העקרונות ההזויים של להיות ישראלי הוא החיבור הלא נורמלי שבין אבל לשמחה ובין הזיכרון (שהוא גם לזכור וגם לעולם לא לשכוח), לבין העצמאות.
.
מסע הלהבות התאומות דומה לכך מאוד.
.
במסע עצמו אנחנו לא צריכים ללמוד שום דבר חדש. רק לאפשר.
או במילים אחרות, להיזכר.
.
מה ההבדל בין לזכור לבין לא לשכוח ?
האמת היא ששכחנו. שכחנו מי אנחנו.
את החופש שהיה לנו בתור ילדים.
את האהבה העצומה והנדיבות שהיתה לנו בתור תינוקות.
את האהבה שמתוכה הגענו לפה, לפלנטה. שהיא המקור שלנו.
.
כשאנחנו פוגשים את הלהבה שלנו בפעם הראשונה נוצרת אקטיבציה של היזכרות.
.
הרבה פעמים אנחנו חווים אותה כמו לב שבור.
ברמה האנרגטית זה אינו הלב הנשבר אם כי הלב ניזכר, מי הוא באמת.
איך לב יכול בכלל להישבר ?
זה הלב שמשחרר, לפעמים בבת אחת, כל כך הרבה קליפות, זהויות, ואשליות שהוא אימץ כדי להיות שייך, להרגיש בטוח, אהוב.
.
ההתפשטות הזו, מסתבר, לא כזו פשוטה.
.
הקילוף הזה, או פתיחת הלב, כשהיא קורית בבת אחת ואנחנו לא מבינים איך פתאום היא נוחתת עלינו, עלולה לכאוב. קצת כמו לצאת מהפוך בשבת חורפית וקר במיוחד.
.
לאאאאא.
.
אבל זה העניין.
.
כשאנחנו מסכימים לצאת מהפוך, לקלף את השכבות, להיזכר מחדש (RE- MEMBER), כי שכחנו.
או אז קורה נס חדש.
.
עצמאות.
.
במסע של הלהבות התאומות עצמאות הוא האיחוד, הוא הגם וגם.
החיבור של האפשרי עם הלא אפשרי, של השמיים עם הארץ.
.
במרחב הלב הכל אפשרי.
.
עצמאות זה לקבל את כל החלקים שלי, את האור ואת החושך. את הגבהים ואת העומקים.
לקבל את כל הרגשות, את כל התחושות. ובעיקר, לקבל אותי.
.
עצמאות זה להיפתח לאהבה שמשתוקקת להגיע אלי.
להסכים לראות אותה.
עצמאות זה על לומר, כן.
.
מאחלת לכולנו חג עצמאות שמח 🙂
רונית.
.
.
למי שרוצה לגעת בעצמאות, עכשיו, מבלי לחכות לנס או לכוכבים,
קורס התאמת התדר מתחיל ממש בקרוב.
כל הפרטים כאן https://lp.vp4.me/tinq
הגיבו לפוסט עם חשבון פייסבוק