פראיות

אני כותבת כדי לא לשכוח.

אם אשכח אמות ואני לא רוצה למות.

אני כותבת כדי שהאישה שנולדה בי מן הגלים, חיה תחיה.

אני כותבת כי שכחנו.

שכחנו את הפראיות שלנו. שכחנו את הטבע. שכחנו את האהבה.

אני כותבת כי סגרנו את עצמנו.

שמנו פלסטיק על הרגליים ועל הראש

נעטפנו במיזוג אויר ובניקיון.

אני כותבת כי הנשימה הפכה רדודה

כי ביקשנו יותר מדי רשות.

כי שכחנו איך לרקוד ולשיר

שכחנו לעצור

להתפעל מהיופי בשקיעה.