הכל חדש

פרק מתוך הספר "הכל חדש"/רונית לב.

מבלי לשים לב, עברנו לחדר החמישי. המפתח לחדר היה מפתח הקוטביות.

היה זה שלב מפחיד ומבלבל הרבה יותר. שלב, שבו הכל היה הפוך.

כשניסיתי לתקשר עם הדרקון כל דבר שרציתי לומר יצא בדיוק הפוך. בסוף כל משפט נוספה מילה חדשה, שונריא, שהפכה את המשמעות על פיה.

"תסתלק כבר!" אמרתי, והנה מצטרפת שונריא והוא דווקא מתקרב.

"מספיק עם זה!" אבל עם שונריא הוא רק ממשיך.

היה זה משחק עם קוטביות, ולמעשה חדר ללא מוצא.

"ברוכה הבאה לעולם החדש, רונית," הדרקון צחק צחוק מרושע. "כאן הטוב הופך לרע, והרע לטוב. החושך הופך להיות אור, החום לקור. ברוכה הבאה לגם וגם, לעולם חדש, שבו לא ניתן לשלוט יותר על כלום. בעולם החדש הטיפש הוא חכם והחכם טיפש. הפחדן הופך לאמיץ, האויב לאוהב והשוליים עוברות למרכז. והלא חשוב הוא החשוב. אין עוד חוקים, הכל חדש."

ניסיתי לענות אבל המילים יצאו לי מבולבלות מהפה. התכוונתי לומר לו משהו ומיד שכחתי מה בכלל רציתי להגיד.

"אין אור בלי חושך רונית. אם את רוצה את האור מוטב שתתיידדי עם החושך," אמר הדרקון, "החושך תמיד היה שם, גם אם בחרת שוב ושוב להתעלם ממנו."

"מה אתה רוצה ממני," הצלחתי להוציא משפט בהיר בפעם הראשונה. מכל החדרים היה זה החדר התמוה ביותר.

רק שנה וחצי לאחר מכן התחלתי להבין את מסר הדרקון דרך סדרת טלוויזיה בשם מרלין. המשרת הצעיר והחולמני מתגלה כקוסם האדיר עלי אדמות, המשרתת הופכת למלכה הנערצת, והנסיכה המיוסרת מתגלה ככוהנת רשע.

העולם החדש, בדומה למרלין, רווי בקסם. הכל אפשרי, דבר לא צפוי והכל מתרחש במהירות. איש לא יכול לבחור את גורלו ויחד עם זאת, בלי קשר לתפקיד ולמשחק המשתנה, האחריות היחידה שבידינו היא ליהנות מהדרך. לעיתים כל מה שצריך זה רק להחליף את המשקפיים, או במילים אחרות, לקחת אחריות על התודעה.

שנתיים מאוחר יותר, כשהבנתי לעומק את משמעות המפתח, יכולתי לדחוף את ידי השוקולד העדינות שלי לתוך צנרת מבאישה ולפתוח סתימות, וזה היה מרגש לא פחות מלעשות שוקולד. המפתח החמישי היה קשור לגם וגם, לעתיד ולמימדי הזמן השונים. הוא היה מפתח חשוב לחופש.

כשמרלין נכנס לחיי, גם החיים שלי עצמם התהפכו על פניהם שוב ושוב כמעשה קסמים או כישוף. עתיד ועבר, טוב ורע, הכל הפך סלט אחד ובמרכזו ניצבתי זקופה, מתפקעת מצחוק על חוש ההומור של הבריאה. יודעת שכל אנרגיה, באשר היא, משרתת אותי.