להקשיב באמת

השבוע הקשיבו לי.

אני מתכוונת, הקשיבו באמת.

פגישת זום שהתחילה בשאלה מוזרה, "איך קוראים לאחותך?"

"מה זה חשוב איך קוראים לאחותי?" עניתי לו בקצרה.

"ככה. אני רוצה לדעת". הוא התעקש ורשם את שמה. ורד.

לאורך שעה שלמה הוא שאל אותי שאלות על החיים שלי וכתב את התשובות בדממה על הדף.

הזמן חלף מהר ובסוף הוא אמר, הרגשתי כל כך הרבה כאב במילים שלך, לפעמים היה לי קשה להחזיק את הדמעות.

בחיים לא הקשיבו לי. לא ככה. הקשבה בלב פתוח בלי שום ביקורת או שיפוטיות.

רגע לפני שנפרדנו הוא ביקש ממני, "בבקשה תכתבי עשר דרכים בהן התמודדת עם הכאב. תשתפי עוד אנשים בחוכמה הזו."

קשה לסרב להזמנה כזו.

כתבתי רשימה של עשה ואל תעשה, ואז הבנתי שזה קודם כל עבודה עם אנרגיה. כשמבינים שכל המציאות שאני רואה סביבי זה בעצם אנרגיה, אפשר לשחק עם האנרגיה כמו שמשחקים עם שוקולד, באותו האופן שבו הופכים פולי קקאו מרירים למעדן מהנה אפשר להתמיר הכל.

זה נקרא אלכימיה.

החלטתי להפוך את זה למשחק מגניב בסגנון בחן.י את עצמך, עד כמה את.ה חי.ה בתדר גבוה? לחיות בתדר גבוה זה כמו להיות בחופשה תמידית. בהוואי. עם המאהב המושלם בסוויטת VIP כוללת ספא פרטי במלון בוטיק עם אוכל גורמה מפונפן והמטריה החמודה בקצה של הקוקטייל.

מרגיש טוב, הא?

ומה אם אפשר להרגיש ככה בכל מקום, גם בסופר בנס ציונה, אחרי יום עבודה?

איך זה הולך?

לפניכם שש עשרה שאלות.

פתחו מחשבון ותנו לעצמכם ניקוד ליד כל הצהרה בטווח שבין 1 ל-5.

סכמו את התוצאה הסופית וראו מה קיבלתם!

(שימו לב שטווח המספרים נע בין 1 ל- 5)

 

(1) עד כמה אני מבלה בטבע?

1. פעם בשנה במקרה הטוב. למי יש זמן כשחיים בעיר עם כל כך הרבה סטרס?
2. ———–(בין לבין)—————-
3. אני משתדל.ת להגיע לטבע כמה שאפשר, ולפחות פעם בשבוע. אני מרגיש.ה את החמצן של הטבע מרגיע אותי ומטעין את המצברים.
4. ———–(בין לבין)—————–
5. אני נמצא.ת בטבע בכל יום. משתדל.ת ללכת יחפה ככל שניתן, אפילו בחורף, ולהתנתק מטלפונים. טבע זה מקור הכוח והחיוניות שלי.

(2) כמה אני אוהב.ת לספר לאנשים כמה שקשה לי?

1. ברור, בשביל מה יש חברים?
2. ———- (בין לבין)—————–
3. רק כשאני רואה שהחבר.ה שלי יכולים להכיל אותי ומתאים להם שאשתפך כאן לפניהם
4. ———–(בין לבין)—————-
5. אני לוקח.ת אחריות מלאה על החיים שלי וזוכר.ת שאני בורא.ת בבריאה. אני יודע.ת לראות את הטוב שבכל מצב ואני מודע.ת לכך שכל מצב באשר הוא משרת אותי. אני יודע.ת שכל מה שאני מתמקד.ת בו גדל ולכן לא טורח.ת לפזר את האתגרים שלי מסביב אלא אם זה רלוונטי.

(3) עד כמה יצירה היא חלק מהחיים שלי?

1. נו, די. את רצינית? למי יש זמן, מה אני ילד?
2. ———–(בין לבין)—————-
3. יצירה היא חלק מהפרנסה שלי, לשמחתי. למרות שלפעמים הייתי רוצה לשים הכל בצד וליצור קודם כל בשביל עצמי.
4. ———–(בין לבין)—————-
5. יצירה היא חלק בלתי נפרד מהשיגרה שלי. אני הולכ.ת לחוג/ יוצרת באופן קבוע בחופש מוחלט. אני לא רואה את החיים שלי בלי החלק החשוב הזה.

(4) עד כמה אני דואגת/ חרדה ביומיום שלי ?

1. כל הזמן. זה בלתי נשלט.
2. ———–(בין לבין)—————-
3. לעיתים רחוקות. כשזה קורה אני נותנ.ת לזה מקום ובודק.ת מה נמצא מאחורי זה.
4. ———–(בין לבין)—————-
5. אני יודעת שפחד, דאגה וחרדה זה אנרגיה בלתי מאוזנת. כשאני מאמינה לפחד אני יוצרת אותו. לעומת זאת, כשאני זוכרת שרק אהבה היא אמיתית אין מקום לפחד, בדיוק כמו שהחושך נעלם כשמדליקים אור מספיק חזק. אני האחראי.ת על חיי, על מחשבותיי ועל האנרגיה שלי. אני מודע.ת לכך שאני נשמה נצחית בגוף פיזי.
   אני יודע.ת לשים גבולות ולהיות הDJ של חיי.

(5) עד כמה כתיבה היא חלק משיגרת היום שלי?

1. אין לי זמן או חשק אחרי העבודה לכתוב כלום.
2. ———–(בין לבין)—————-
3. כתיבה תומכת בעסק שלי. החל מפוסטים בפייסבוק וברשתות חברתיות אבל לא רק. אני אוהב.ת להעלות את הדברים על הכתב, זה עושה לי סדר בראש.
4. ———–(בין לבין)—————-
5. כתיבת דפי בוקר ויומן אישי לא רק בבוקר אלא מתי שאני מרגיש.ה צורך זה חלק חשוב משיגרת היום שלי. לכתוב את כל התלונות שלי זו דרך נהדרת לשחרר קיטור מבלי שאיש ייפגע. כשהדברים כתובים על הדף אני רגוע.ה יותר ויכול.ה להתבונן על הדברים מעין הציפור.

(6) עד כמה אני נוהגת להאשים את עצמי או אחרים במצבים לא נעימים?

1. זה דחף כמעט בלתי נשלט, למצוא אשמים. לפעמים כשאף אחד לא נמצא בסביבה אני אומר.ת לעצמי, איזה מפגר.ת אני.
2. ———–(בין לבין)—————-
3. בדרך כלל לא, אלא אם זה כבר באמת מוצדק, ואז אני שולפ.ת ציפורניים ולא מהסס.ת להילחם על מה שאני מאמינ.ה שהוא צודק.
4. ———–(בין לבין)—————-
5. בכל רגע נתון אני מודע.ת לכך שאין טוב או רע. כל האנרגיה היא שלי והיא משרתת אותי. זה הכל משחק קוסמי ואני חלק ממנו.

(7) עד כמה נשימה היא חלק משיגרת היום שלי?

1. בלחץ של היומיום, למי יש זמן?
2. ———–(בין לבין)—————-
3. פעם בשבוע, בשיעור יוגה אנחנו נושמים וזה נהדר.
4. ———–(בין לבין)—————-
5. נשימה היא חלק בלתי נפרד משיגרת היומיום שלי. כשאני רגע נלחצ.ת אני קודם כל לוקח.ת נשימה ולהיפך. אם הנשימה שלי נעצרת אני יודע.ת שמשהו לא מדויק ועלי לקחת הפסקה. הנשימה שלי היא החברה הכי טובה שלי וכלי עוצמתי לעבור איתו כל אתגר.

(8) עד כמה אני עובד.ת קשה?

1. 1. שונא.ת את העבודה, את הבוס, את הפקקים, את יום ראשון. אבל אין ברירה, זה החיים. הכי מחכה לסופ"ש. וכשנופלים חגים על אמצע שבוע אני בעננים.
   2. ———–(בין לבין)—————-
   3. אני ממש אוהב.ת את העבודה שלי! היא מלהיבה אותי, הלקוחות מדהימים, אני עובד.ת 8 שעות ביום, לרוב גם יותר. הלוואי והיו יותר שעות ביממה שיכולתי לעבוד בהן.
   4. ———–(בין לבין)—————-
   5. יצרתי מנגנון שמבוסס על שיתופי פעולה מצויינים, שמאפשר לי לעבוד פחות מארבע שעות ביום ולהרוויח מצוין. בשאר הזמן אני נהנה.ית מהחיים. והבונוס? כולם חושבים שאני עובד.ת ממש קשה.

(9) עד כמה אני בוחר.ת בחיים?

1. עם יד על הלב, לא תמיד קל לי. לפעמים מרגיש לי שאני רק מעביר.ה את הזמן.
2. ———–(בין לבין)—————-
3. החיים הם אחלה. לא תמיד, כמובן, אבל בדרך כלל כן.
4. ———–(בין לבין)—————-
5. אני מודע.ת לכך שקודם כל ולפני הכל אני בוחרת בחיים. ואז לא חשוב מה מגיע לפתחי אני מרגיש.ה שאני יכולה להתמודד עם הכל.

(10) עד כמה אני מדמיינ.ת?

1. מה, אני ילדה קטנה?
2. ———–(בין לבין)—————-
3. אני לא שוגה בדמיונות, אבל פה ושם מרשה לעצמי לשחק.
4. ———–(בין לבין)—————-
5. דמיון הוא חלק חשוב משיגרת היומיום שלי. "אם אתה יכול לדמיין את זה אתה יכול לעשות את זה", נכון? אני מקדיש.ה שלוש דקות בכל יום לדמיין את החיים המושלמים שלי.

(11) עד כמה אני מתחרט.ת על מעשים ובחירות שלקחתי או לא?

1. כל הזמן. חרטה היא סיפור חיי. אני מאלו שתמיד בוחרים את הגרוע.
2. ———–(בין לבין)—————-
3. לפעמים אני מסתכל.ת על הדרך ועל פניות שלקחתי ומתבאסת, כי יודע.ת שיכול היה להיות אחרת.
4. ———–(בין לבין)—————-
5. כל אבן נמצאת במקום שלה. אז למה להתחרט? נכון, נפלתי שגיתי טעיתי. אבל זה הכל חלק מהדרך ולקח אותי בדיוק לאן שהייתי צריכ.ה להגיע. לרגע הזה.

(12) עד כמה אני משחק.ת?

1. אין לי זמן למשחקים.
2. ——– (בין לבין)———–
3. לעיתים רחוקות, בטח לא מספיק, אבל כשמגיעה הזדמנות אז כיף לי לשחק.
4. ———(בין לבין)———-
5. יום ללא משחק הוא יום מבוזבז. אני משחק.ת בכל הזדמנות. עם בעל החיים שלי, עם הילדים של השכנים. משחק הוא חלק חשוב בחיי.

(13) עד כמה אני "אוכל.ת" את הכאב שלי?

1. כל הזמן, ואם אפשר גם להוסיף חריף ואמבה. זלילות אל תוך הלילה, חגיגה של מתוקים ומלוחים זה אני. יש לי התקפי זלילה ששולטים בי ביד רמה. אכילה רגשית אמרנו?
2. ———(בין לבין)————
3. אני מתעסק.ת הרבה שעות ביום סביב אוכל בגלל שיטת תזונה מיוחדת (טבעונות/קטוגני/פליאו/אוכל לילדים), אני נהנה.ית להתעסק במטבח למרות שלפעמים נראה לי שאולי אני קצת מגזימ.ה בהתעסקות הזו.
4. ——-(בין לבין)————
5. אוכל זה כיף אבל לא החיים עצמם. במילים אחרות, אני זורמ.ת עם מה שיש, נהנה.ית מאוכל אורגני, איכותי ומזין מבלי לתת לו להגביל אותי.

(14) עד כמה אני עצוב.ה ביומיום ?

1. אין מקום לעצב בחיים שלי. נטפליקס עדיף בהרבה
2. ——-(בין לבין)————
3. חוויתי הרבה דברים עצובים בעברי. אני הרבה עצוב.ה אבל מנסה להרים את עצמי ולשמוח
4. ——-(בין לבין)————
5. אני מאפשר.ת את העצב ורוקד.ת איתו עד שהוא מתפקע מצחוק.

(15) עד כמה אני זוכרת לעצור ביומיום?

1. רגע לפני שאני הולכ.ת לישון אני נעצרת. ולפעמים גם כמה שעות כשאני מול הטלוויזיה.
2. ——-(בין לבין)———-
3. אני יודע.ת שעצירות זה חשוב אבל למען האמת לא תמיד יש לי זמן. אני כן מקדיש.ה לעצמי לפחות פעם בשבוע של עצירה מהשיגרה.
4. ——-(בין לבין)———-
5. עצירות זה חלק חשוב מהלוז שלי. למעשה, קודם כל אני משבצ.ת את העצירות ובהתאם לזה אני מתכננ.ת את הפעילות. ולא, להכין צהריים זה לא לעצור וגם לא לראות טלוויזיה. עצירה זה עצירה מלאה. בלי טלפונים ובלי הסחות דעת.

(16) עד כמה אני זוכר.ת להיות בהוקרת תודה ?

1. אני יודע.ת שזה חשוב אבל האמת שאני שוכח.ת. וחוץ מזה מי אומר לי תודה? אז למה שאני אגיד תודה לאחרים?
2. ————-(בין לבין)————–
3. חשוב לי לומר תודה לאנשים שסביבי. אני יודע.ת שזה תורם ליצירת אווירה חיובית.
4. ———–(בין לבין)—————-
5. אין מצב שאני הולכ.ת לישון בלי לרשום לפחות חמישה דברים שאני בהוקרת תודה עליהם. הוקרת תודה זה מפתח חשוב ששינה את חיי לטובה.

כעת, סכמו את הנקודות שלכם!

16- 32

ניכר שאתם עוברים תקופה לחוצה. זכרו שכאב הוא בלתי נמנע בחיים אבל סבל הוא פרשנות. היקום הוא מראה ענקית של התודעה שלנו, ובכל יום מחדש יש לנו בחירה לחיות את חיינו אחרת אם נבחר בכך. כשאנחנו משנים את התודעה הגוף הפיזי מתחזק, מערכות היחסים משתפרות, זרימה, קלות ושפע ממלאות את החיים שלנו.
מזמינה אותך לקחת חלק בקבוצת וואטסאפ (שקטה) מסרים מן הקקאו. שבה אני משתפת בטיפים להגדלת השמחה ביומיום. 

33-48

חוק בסיסי הוא, כשהיקום נותן לנו קושי הוא גם נותן לנו עזרה. האם אנחנו מספיק קשובים למתנות שסביב? החיים הם משחק שאפשר לשחק אותו. ומה עוד אפשרי?

בקבוצת מסרים מן הקקאו אני משתפת בטיפים מעשיים להגדלת השמחה ביומיום. הנה, כאן מצטרפים. 

 

49-64

עשיתם כברת דרך בהבנה איך אנרגיה עובדת. כל הכבוד. אתם מקשיבים לאינטואיציה שלכם והולכים בדרך הלב שלכם יותר ויותר בכל פעם. תמשיכו ככה לפתוח את הלב ולהעלות את תדר השמחה והיקום יראה לכם שאתם בדרך הנכונה.

בקבוצת מסרים מן הקקאו אני משתפת בטיפים מעשיים להגדלת השמחה ביומיום. הנה, כאן

65-80

כיפאק היי. כנראה היו לכם אתגרים בחיים ועם זאת נראה שלמדתם כיצד להפוך את הלימון ללימונדה ולרקוד גם בגשם. לקבל את המיטב מכל סיטואציה זו ברכה, נראה שיש לכם הרבה מה להעניק לאנשים אחרים. כל הכבוד לדרך שעשיתם. שאפו.

ואיך אומרים את זה בשפת השוקולד? טיפים להגדלת השמחה ביומיום, ממש כאן